פסק-דין בתיק עפ"ג 11620-05-11

זהו ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בראשל"צ (כב' השופט ארנייה) בת"פ 6655-03-10 מיום 22.3.11 בו הורשע המערער בעבירה של סיוע לארגון ועריכת הגרלות והימורים והושתו עליו 9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים בתנאים שנקבעו בגזר הדין.

הערעור מופנה כלפי ההחלטה להרשיע את המערער.

ההליך בבימ"ש קמא

1.         עפ"י הנטען בכתב האישום המתוקן, שבו הודה המערער במסגרת הסדר טיעון חלקי (ראה נספחים א' ו-ב' להודעת הערעור), עסק המערער לפחות מאמצע שנת 2006 יחד עם יצחק גולדמן (נאשם 5 בתיק בימ"ש קמא) בבניית אתרי אינטרנט במסגרת שותפות ביניהם. במסגרת זו הם בנו אתר להימורים ושימשו לסירוגין, ובמקביל לאחרים, כתומכים טכניים לתפעול האתר.

במהלך שנת 2008 הקימו המערער, יחד עם גולדמן, חברה בע"מ (נאשמת 7 בתיק בימ"ש קמא) ובאמצעותה הם המשיכו להפעיל את העסק לבניית אתרי אינטרנט ותפעולם, וכך סייעה החברה לתפעול ותמיכה טכנית של אתר ההימורים.

בגין פעולותיו באתר ההימורים קיבל המערער, יחד עם האחרים, סכום של  כ- 1,000 דולר לחודש בממוצע ובסה"כ הם קיבלו 45,000 ש"ח.

2.         בטרם החלטת בימ"ש קמא אם להרשיע את המערער התקבל לגביו תסקיר שרות המבחן שהתייחס לרקעו הנורמטיבי של המערער, להודאתו בביצוע העבירה ולשיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן.

            שירות המבחן התרשם כי מדובר בעבירה יחידה שאינה מאפיינת את התנהלותו של המערער בדרך-כלל. המערער הפיק את הלקחים המתאימים לעתיד ושואף לקדם חייו בדרך נורמטיבית. לנוכח ההערכה כי הרשעת המערער עלולה לחבל ביכולותיו התעסוקתיות, שכן במסגרת עבודתו הוא נדרש להציג מרשם פלילי נקי, ומאחר והינו סטודנט למשפטים, המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו ולהטיל עליו לבצע 350 שעות של"צ.

פסק הדין של בימ"ש קמא

1.         בימ"ש קמא עמד על נסיבות ביצוע העבירה ע"י המערער והאחרים ועל הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים לפיו כתב האישום תוקן לקולא.

            במסגרת ההסדר עתרה התביעה להרשעת המערער בדין ולהטלת מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, בעוד ההגנה עתרה לאי-הרשעה ולהטלת של"צ בהיקף 350 שעות לכל אחד מהנאשמים.

2.         בימ"ש קמא הביא את האמור בתסקיר שירות מבחן וטיעוני הצדדים לעונש. התביעה הדגישה את הסכנות הרבות הטמונות בהימורים מקוונים, היעדר אפשרות הפיקוח ופוטנציאל ההונאה שגלום בהם, כמו גם את חלקו של המערער, יחד עם האחרים, בתפעול האתר, תיקון תקלות ושדרוגו מעת לעת.

            ההגנה הדגישה את שיתוף הפעולה של המערער מהרגע הראשון, את הודאתו ואת העובדה שמדובר בפרשייה מרובת משתתפים, שבה חלקו של המערער היה נמוך משל  האחרים.

3.         בימ"ש קמא עמד על תכלית החקיקה שעומדת ביסוד האיסור על משחקים אסורים, על הסכנות שבתופעת ההימורים באינטרנט ועל חלקו של המערער בביצוע העבירה. בימ"ש קמא קבע כי למרות שחלקו של המערער הסתכם בבניית האתר, בתחזוקו ובשדרוגו, עדיין עסקינן במעשה חמור שהופק ממנו רווח ודחה את המלצת שירות המבחן להמנע מהרשעה בדין.

4.         בימ"ש קמא זקף לקולת העונש את הרקע הנורמטיבי של המערער, את היות המעשים במדרג הנמוך של העבירה וביחס לחלקם של אחרים שהורשעו בפרשה, שהיא תקדימית מסוגה,  שמתוך כך אין מקום למיצוי הדין.

            בימ"ש קמא לא הטיל על המערער עונש מאסר בעבודות שירות, כעתירת המשיבה, אלא הסתפק בעונש של 9 חודשי מאסר על תנאי שהמערער לא יעבור במשך 3 שנים מיום מתן גזר הדין עבירה המנויה בסימן י"ב לפרק ט' לחוק העונשין התשל"ז-1977.

נימוקי הערעור

1.         בימ"ש קמא שגה שהחליט להרשיע את המערער בניגוד להמלצת שירות המבחן, וחרף כללי ההימנעות מהרשעה, ובהתעלמו מנסיבות לקולא, מתקדימיות כתב האישום ותיקונו לקולא.

2.         בימ"ש קמא שגה בהתעלמו מטענות כבדות-משקל בדבר אכיפה בררנית ואפליה, מפסיקה רלבנטית שהוגשה, ובכך שהסתמך על רף הענישה שהוזכר בפסה"ד בעניין מלכה (ע"פ 6474/03), שאינו רלוונטי לנסיבות המקרה דנן.